<h1>שבלי הלקט הקצר דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף לב.</h2>
ובשם רב שר שלום מצאתי, הנשבע בעשרת הדברות ובספר תורה אין לו הפרה לעולם ואין חכם יכול להתיר לו, אע"ג דאמרינן חכם מתיר לו ואין בעל מתיר, וכתיב ולא יחל דברו, הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלים לו, לפי מנהג בישיבה להתיר שבועה לאדם, ובכל לשון שאדם נשבע חלה שבועה עליו דילפינן מסוטה. דתנן, ואלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה וכו'. ותנן משביעין אותה בכל לשון ששומעת כדי שתדע על מה משביעין אותה אף הכא, כיון שידע על מה נשבע אפילו בכל לשון חלה עליו השבועה.
